מילון פוקר בעברית

העלאה מחדש מול 3-Bet — לרוב טווח צר וחזק מאוד.

4-Bet הוא רייז נגד 3-Bet. הטווח בו לרוב חזק מאוד (AA, KK, QQ, AK) בתוספת מספר בלופים מתוכננים כדי שהטווח לא יהיה צפוי. מול 4-Bet, רוב הידיים הבינוניות הופכות לקיפול פשוט.

הקלפים הנותרים בחפיסה שיהפכו את היד שלך למנצחת.

אאוטים (Outs) הם הקלפים הלא נראים שיכולים לשפר את היד שלך ליד המנצחת. חישוב אאוטים הוא מיומנות בסיסית: 4 קלפים לפלאש דרו, 8 לאופן־אנדד סטרייט דרו, וכו׳. כלל 2×/4× מאפשר להעריך את ה־Equity: (אאוטים × 4) בטרן+ריבר, (אאוטים × 2) בריבר בלבד.

רכישת צ׳יפים נוספים בסוף תקופת הריביי, ללא תלות בסטאק.

אד־און (Add-On) הוא רכישה חד־פעמית של צ׳יפים בסיום שלב הריביי, זמינה לכל שחקן. ברוב הטורנירים האד־און משתלם מתמטית כמעט תמיד, כי מחיר הצ׳יפ בו נמוך יחסית לבאי־אין המקורי.

זוג ביד שגבוה מכל קלף על הבורד.

אוברפייר (Overpair) הוא זוג בקלפי הכיס שגבוה מכל הקלפים על הבורד — למשל QQ מול פלופ של J-7-3. זו יד חזקה שמשחקים בה לרוב אגרסיבית, אך היא פגיעה מול סטים, סטרייטים ופלאשים בבורדים מחוברים.

הימור על כל הצ׳יפים — אין דרך חזרה.

אול־אין (All-In) הוא מצב שבו שחקן מהמר את כל הצ׳יפים שנותרו לו. הוא לא יכול להיות מודח מהיד עד ה־Showdown, ובמקרה של פוט חלקי נוצר Side Pot ליתר השחקנים.

הרייז הראשון בפוט, כשאף אחד לא העלה לפניך.

אופן רייז (Open Raise) הוא ההימור הראשון בסבב הפריפלופ. הגודל הסטנדרטי בפוקר מודרני הוא 2-2.5BB באונליין, וטווח הפתיחה משתנה לפי הפוזיציה — צר מאוד מ-UTG ורחב מאוד מהבאטן.

רייז שנועד להישאר אחד על אחד מול שחקן חלש.

איזולציה (Isolation) היא העלאה שמטרתה לדחוף החוצה את שאר השולחן ולהישאר בפוט מול שחקן חלש שנכנס בלימפ. שווי המהלך אינו רק בפוט הנוכחי אלא בכך שהוא מייצר פוט בפוזיציה מול היריב הרווחי ביותר בשולחן.

הרווח העתידי שאפשר להוציא אם היד תתממש — משנה את חישוב הקאל.

אימפליד אודס (Implied Odds) הוא ההערכה של כמה כסף נוסף אתה תרוויח מהיריב בהמשך היד אם תפגע בקלף שלך. אלה משנים את חישוב ה־Pot Odds — לפעמים קאל עם ריווח שלילי מיידי הוא רווחי בגלל האימפליד.

הימור חובה קטן שכל השחקנים משלמים לפני שמחלקים קלפים.

אנטה (Ante) היא הימור חובה קטן שכל השחקנים בשולחן משלמים לפוט לפני חלוקת הקלפים. בשונה מבליינדים ששני שחקנים בלבד משלמים, את האנטה משלמים כולם. אנטה נפוצה בעיקר בשלבים מתקדמים של טורנירים ונועדה להאיץ את המשחק.

אחוז הפוט שסטטיסטית שייך לך — לפני שהיד מסתיימת.

אקוויטי (Equity) הוא אחוז הבעלות התיאורטי שלך בפוט, על סמך ההסתברות לזכות בשואודאון. הוא מחושב על מקלדת/סימולטור: AA מול KK טרום פלופ = בערך 81% Equity ל־AA.

המקום האחרון בטורניר לפני שמתחילים לחלק פרסים.

הבאבל (Bubble) הוא שלב הטורניר שבו נותר שחקן אחד לפני הכניסה לכסף. בשלב זה ההשפעה של ICM מקסימלית: שחקנים עם סטאק קטן מקפלים כמעט הכול, ושחקנים עם סטאק גדול יכולים ללחוץ ולצבור צ׳יפים בזול.

העמדה הטובה ביותר בשולחן — פועל אחרון בכל סבב אחרי הפלופ.

הבאטן (Button, מסומן כ־BTN) הוא הכינוי לשחקן שיושב במקום הדילר הווירטואלי. זו הפוזיציה הרווחית ביותר בפוקר: הבאטן פועל אחרון בסבבי הפלופ, טרן וריבר — כלומר יש לו את המידע הרב ביותר לפני שהוא צריך להחליט.

הסכום שנכנסים איתו לשולחן קאש או לטורניר.

באי־אין (Buy-In) הוא הסכום ההתחלתי שבו שחקן קונה כניסה לטורניר או לשולחן קאש. בטורניר זה קובע את גודל פרס הזכייה; בקאש זה קובע את גודל הסטאק ההתחלתי.

חמשת הקלפים המשותפים שכל השחקנים חולקים.

הבורד (Board) הוא מכלול הקלפים המשותפים באמצע השולחן — הפלופ, הטרן והריבר יחד. שחקנים משלבים את הבורד עם 2 קלפי הכיס שלהם כדי לבנות את היד הטובה ביותר מ־5 קלפים.

הימור החובה הגדול מבין השניים, מונח על ידי השחקן שני משמאל לדילר.

הביג בליינד (BB) הוא הימור חובה שהשחקן השני משמאל לדילר מניח לפני חלוקת הקלפים. בטקסס הולדם NLH הוא היחידה שבה מודדים סטאקים ומהירות טורנירים (למשל: "יש לי 40 BB").

הימור עם יד חלשה כדי לגרום ליריב לקפל יד טובה יותר.

בלוף (Bluff) הוא הימור או העלאה עם יד חלשה, במטרה לגרום ליריב לקפל יד טובה יותר. בלוף אפקטיבי דורש: סיפור עקבי, בורד מתאים, וטווח קפילה סביר של היריב.

קלף בידך שמקטין את הסיכוי שליריב יש יד חזקה מסוימת.

בלוקר (Blocker) הוא קלף שאתה מחזיק וש"חוסם" קומבינציות חזקות אצל היריב. אם אתה מחזיק את A♠ בבורד עם שלושה עלים, היריב לא יכול להחזיק את פלאש האס — מה שהופך את הידיים שלך לבלוף אידיאלי.

שם כולל להימורי החובה שנרשמים לפני חלוקת הקלפים.

בליינדים הם הימורים שנכפים על שני השחקנים משמאל לדילר לפני שמחלקים קלפים. הם יוצרים פוט התחלתי שכדאי להילחם עליו, ומונעים ממצב שבו כולם מקפלים כל יד.

דרו שדורש עזרה גם בטרן וגם בריבר.

בקדור (Backdoor / Runner-Runner) הוא דרו שצריך שני קלפים נוספים כדי להשלים — למשל שני קלפים מאותה סדרה בטרן ובריבר. האקוויטי שלו נמוכה (כ-4% לפלאש בקדור), אך היא מוסיפה ערך חשוב לבלופים ולהמשך אגרסיה.

הימור מחוץ לפוזיציה נגד מי שהיה האגרסור בסבב הקודם.

דונק בט (Donk Bet) הוא הימור שמבצע השחקן מחוץ לפוזיציה לתוך מי שהעלה בסבב הקודם, במקום לעשות צ׳ק. פעם נחשב למשחק גרוע, אך היום נחשב לגיטימי בבורדים מסוימים שבהם טווח הידיים של המגן חזק יותר מטווח האגרסור.

יד שלא הושלמה אך יכולה להיות חזקה עם קלף נכון.

דרו (Draw) הוא יד שעדיין לא מוכנה — למשל 4 קלפים לפלאש או 4 קלפים לסטרייט. משחק דרו נכון מבוסס על חישוב הסיכוי להשלים (Equity) מול המחיר לתשלום (Pot Odds).

משחק אחד על אחד בין שני שחקנים בלבד.

הדס־אפ (Heads-Up, HU) הוא משחק בין שני שחקנים. הטווחים רחבים בהרבה ממשחק בשולחן מלא: הבאטן הוא גם הסמול בליינד ופועל ראשון בפריפלופ ואחרון בכל שאר הסבבים. משחק HU דורש אגרסיה, קריאה מהירה של דפוסים וגמישות.

הימור עם יד חזקה, במטרה לקבל קאל מיד חלשה יותר.

ואליו בט (Value Bet) הוא הימור עם יד חזקה, מתוך ציפייה שיריב יקאלל עם יד חלשה יותר. הגודל של הואליו בט צריך להיות הגדול ביותר שהיריב עדיין מוכן לקאלל איתו.

ואליו בט עם יד שרק במעט טובה יותר מטווח הקאל של היריב.

ואליו דק (Thin Value) הוא ואליו בט עם יד שהיתרון שלה מול טווח הקאל של היריב הוא צנוע. שחקנים מקצועיים "מוציאים דק" ומרוויחים אינספור סטאקים לאורך זמן.

סט הידיים שהיריב יכול להחזיק בסיטואציה נתונה.

טווח (Range) הוא הסט של כל הידיים שהיריב יכול להחזיק בהינתן הפעולות שלו עד עכשיו. משחק פוקר מודרני עוסק פחות בניחוש יד ספציפית ויותר בהערכה של הטווח כולו.

מצב רגשי שגורם לשחק גרוע מהרגיל — בדרך כלל אחרי Bad Beat.

טילט (Tilt) הוא מצב פסיכולוגי שבו שחקן משחק גרוע יותר מרמתו האמיתית בגלל תסכול, כעס, או Bad Beat. שליטה בטילט היא אחת המיומנויות החשובות ביותר בפוקר — עדיף לקום מהשולחן מאשר להמשיך על טילט.

שלישייה שנוצרת מקלף אחד ביד + זוג על הבורד.

טריפס (Trips) היא שלישייה שנוצרת כשעל הבורד כבר קיים זוג ובידך קלף תואם אחד. בשונה מסט, טריפס גלויה יותר: גם היריב רואה את הזוג על הבורד וחושד בשלישייה, ולכן היד מרוויחה פחות. בטריפס הקיקר הופך לקריטי.

הקלף הפתוח הרביעי בבורד — סבב הימור עם משקל כבד.

הטרן (The Turn) הוא הקלף הפתוח הרביעי, שמניחים אחרי סבב הפלופ. ההימור בטרן לרוב כפול מזה של הפלופ ומייצר את הפוט הגדול ביותר יחסית לעוצמת המידע.

להיכנס ליד בקריאת הביג בליינד בלבד, בלי להעלות.

לימפ (Limp) הוא מצב שבו שחקן נכנס ליד בקריאה של הביג בליינד בלבד, במקום לפתוח ברייז. לימפ נחשב לרוב למשחק חלש: הוא לא בונה פוט עם ידיים חזקות ולא לוקח את הפוט מיד מול יריבים חלשים. שחקנים מתקדמים משתמשים בלימפ בעיקר בסמול בליינד או בשולחנות בהם רבים מקפלים לרייז.

לזרוק את הקלפים בלי להראות אותם, בעיקר בשואודאון.

מאק (Muck) הוא זריקת היד לערימת הקלפים המשומשים בלי לחשוף אותה. בשואודאון, שחקן שיודע שהפסיד רשאי לעשות מאק ולא לחשוף את הקלפים — מהלך שמונע מהיריבים מידע על טווח המשחק שלו.

המבנה של הקלפים המשותפים — יבש, רטוב או מחובר.

מרקם בורד (Board Texture) מתאר עד כמה הקלפים המשותפים מייצרים דרואים. בורד "יבש" (K-7-2 שונים בסדרה) כמעט לא משנה טווחים ומתאים ל-C-Bet קטן בתדירות גבוהה; בורד "רטוב" (J♥T♥9♠) מלא בדרואים ודורש הימורים גדולים והגנה זהירה.

היד החזקה ביותר האפשרית בסיטואציה הנוכחית.

"נאט" או "The Nuts" הוא הכינוי ליד החזקה ביותר האפשרית בהתחשב בבורד הנוכחי. עם הנאט אתה לא יכול להפסיד — רק אולי לחלק את הפוט (chop).

טורניר שהפרס בו הוא כרטיס כניסה לטורניר גדול יותר.

סאטלייט (Satellite) הוא טורניר שבו הפרס אינו כסף אלא מקום בטורניר יוקרתי יותר. האסטרטגיה שונה לחלוטין: כל המקומות הזוכים שווים, ולכן ברגע שהובטח כרטיס — אין שום ערך בהמשך צבירת צ׳יפים.

שלישייה שנוצרת מזוג בקלפי הכיס + קלף שלישי על הבורד.

סט (Set) הוא שלישייה שנוצרה מזוג ביד (Pocket Pair) שפגש קלף תואם על הבורד. סט הוא אחד המצבים הרווחיים ביותר בהולדם כי הוא נסתר לחלוטין: היריב כמעט לא יכול לשים אותך על היד הזאת ולכן משלם. הסיכוי לפגוע בסט על הפלופ עם זוג ביד הוא בערך 1 ל-8.

ערימת הצ׳יפים של השחקן על השולחן.

סטאק (Stack) הוא סך הצ׳יפים של שחקן מסוים. בטורנירים סטאק נמדד בבליינדים (BB): "40BB Stack" משמעו סטאק שמכיל 40 יחידות של הביג בליינד.

הימור חובה וולונטרי כפול מהביג בליינד, לפני חלוקת הקלפים.

סטראדל (Straddle) הוא הימור וולונטרי שמניח בדרך כלל השחקן משמאל לביג בליינד, בגובה כפול מ-BB. הסטראדל מגדיל את גודל הפוט ואת השונות במשחק ומקטין את עומק הסטאקים ביחס לבליינדים. במשחקי קאש רבים הוא מותר, בטורנירים בדרך כלל לא.

5 קלפים רצופים בערכיהם, לאו דווקא באותה סדרה.

סטרייט (Straight) הוא 5 קלפים רצופים בערכם, כלומר לפי סדר מספרי (למשל 6-7-8-9-T). לא חייבים להיות באותה סדרה. אס יכול לתפקד גם כקלף גבוה (T-J-Q-K-A) וגם כנמוך (A-2-3-4-5, "Wheel").

טורניר קצר שמתחיל מיד כשהמושבים מתמלאים.

SNG (Sit & Go) הוא פורמט טורניר קצר יחסית שמתחיל ברגע שנרשם מספר השחקנים הדרוש (בדרך כלל 6 או 9). לרוב מסתיים תוך שעה־שעה וחצי.

פוט נפרד שנוצר כששחקן נכנס אול־אין עם פחות צ׳יפים.

סייד פוט (Side Pot) נוצר כאשר שחקן נכנס אול־אין עם סטאק קטן משל האחרים. הצ׳יפים שהוא יכול לזכות בהם מהווים את "המיין פוט", וכל הימור נוסף בין שאר השחקנים נכנס לסייד פוט שרק הם יכולים לזכות בו.

הימור חובה קטן, בדרך כלל חצי מהביג בליינד, מונח משמאל לדילר.

הסמול בליינד (SB) הוא הימור חובה קטן שהשחקן משמאל לדילר מניח. בדרך כלל הוא שווה לחצי מהביג בליינד. הפוזיציה של SB היא הקשה ביותר בשולחן — היא פועלת ראשונה בכל סבב חוץ מהפריפלופ.

בלוף עם יד שיש לה סיכוי משמעותי להשתפר — הימור עם "הגנה".

סמי־בלוף (Semi-Bluff) הוא בלוף עם דרו — יד חלשה כרגע, אבל עם אאוטים משמעותיים. אפילו אם היריב לא מקפל, אתה עדיין יכול לזכות אם הדרו יפגע. זו הצורה הרווחית ביותר של בלוף.

3-bet גדול מול פותח + קוראים שכבר נכנסו לפוט.

סקוויז (Squeeze) הוא רייז מחדש שמבצעים אחרי שיריב אחד פתח ולפחות שחקן אחד נוסף קרא. הלחץ כפול: הפותח חושש מהקוראים, והקוראים חוששים מהפותח — ולכן שיעור הקיפולים גבוה מאוד. גודל טיפוסי: פי 4-5 מהפתיחה.

הסדר שבו אתה פועל בסבב — יש הבדל עצום בין "מוקדם" ל"מאוחר".

פוזיציה (Position) היא אחד הקונספטים החשובים בפוקר. שחקן ב־"פוזיציה מאוחרת" (LP) פועל אחרי היריבים ולכן יודע מה הם עשו לפני שהוא מחליט. שחקן ב־"פוזיציה מוקדמת" (EP) חייב להחליט קודם — עיוור למה שיקרה. בפוקר טוב, טווח הידיים ששחקן פותח בהן משתנה דרסטית בהתאם לפוזיציה.

סך כל הכסף שהומר על היד הנוכחית.

הפוט (Pot) הוא הערימה המרכזית של כל הכסף (או הצ׳יפים) שהומר על היד. הזוכה של היד לוקח את כולו. גודל הפוט משפיע ישירות על ה־Pot Odds ועל ההחלטות שלנו.

היחס בין ההימור שצריך לשלם לבין גודל הפוט — כלי החלטה בסיסי.

פוט אודס (Pot Odds) הוא היחס בין הסכום שצריך לקאלל לבין גודל הפוט שנוצר אחרי הקאל. משווים אותו להסתברות לפגוע ביד המנצחת (Equity). אם אחוז הפגיעה גבוה מהאחוז שצריך "להשקיע" — הקאל רווחי בטווח הארוך.

שלישייה + זוג ביחד באותה יד.

פול האוס (Full House, "Boat") הוא שילוב של שלישייה וזוג. אם שני שחקנים עם פול האוס — זה שהשלישייה שלו גבוהה יותר מנצח.

הערך שנוצר מהסיכוי שהיריב יקפל להימור שלך.

פולד אקוויטי (Fold Equity) הוא חלק מהרווחיות של הימור שנובע לא מכוח היד אלא מהסיכוי שהיריב יוותר על הפוט. ככל שהטווח של היריב חלש וההימור גדול יותר — הפולד אקוויטי גדל. זהו הבסיס לסמי־בלוף ולמשחק אגרסיבי בטורנירים.

5 קלפים באותה סדרה, לא בהכרח רצופים.

פלאש (Flush) הוא 5 קלפים באותה סדרה (למשל 5 לבבות). לא חייבים להיות רצופים. פלאש מנצח סטרייט אבל מפסיד לפול האוס.

קריאה עם יד חלשה מתוך כוונה לגנוב את הפוט בסבב הבא.

פלואוט (Float) הוא קריאת הימור עם יד חלשה, לא כי היא טובה מספיק, אלא מתוך תוכנית לקחת את הפוט בטרן או בריבר כשהיריב יעשה צ׳ק. המהלך עובד בעיקר בפוזיציה ומול יריבים שמבצעים C-Bet בתדירות גבוהה מדי.

3 הקלפים הפתוחים הראשונים שמניחים בבורד.

הפלופ (The Flop) הוא שלב חלוקת שלושת הקלפים הפתוחים הראשונים באמצע השולחן, מיד אחרי סבב ההימור הראשון (פריפלופ). זה השלב שבו רוב היד "נבנית" ובו רוב ההחלטות המעניינות מתקבלות.

טורניר ללא באי־אין — משתתפים חינם, אבל יש פרסים אמיתיים.

פרירול (Freeroll) הוא טורניר ללא עלות כניסה, אך עם פרסים אמיתיים. GGClub Israel מקיים פרירולים שבועיים סגורים לחברי הקלאב — דרך מצוינת ללמוד את הפלטפורמה בלי סיכון.

חלוקת הפוט בין שחקנים עם ידיים שוות ערך.

צ׳ופ (Chop / Split Pot) הוא חלוקה שווה של הפוט כאשר לשני שחקנים או יותר יש בדיוק אותה יד של חמישה קלפים. הצ׳ופ נפוץ במצבים שבהם הבורד עצמו מהווה את היד הטובה ביותר. בטורנירים, "צ׳ופ" גם מתאר הסכם לחלוקת פרסים.

להעביר תור ואז להעלות אחרי שהיריב מהמר — מהלך חזק.

צ׳ק־רייז הוא מהלך שבו שחקן מבצע צ׳ק ואז מעלה את ההימור אחרי שיריב אחר מהמר. זה מהלך חזק במיוחד: אפשר לעשות אותו עם יד חזקה מאוד (מלכודת) או כבלוף כשמזהים חולשה.

הפוזיציה משמאל לבאטן — הפוזיציה השנייה בטיבה בשולחן.

קאטאוף (CO) הוא השחקן שיושב מיד לפני הבאטן. זו פוזיציה חזקה מאוד כי היא פועלת אחרונה כשהבאטן מקפל, וזה קורה לעיתים קרובות. שחקנים טובים מרחיבים משמעותית את טווח פתיחת ההימור מ־CO.

ארבעה קלפים בעלי אותו ערך — היד השנייה בחוזקה בפוקר.

קארה (Quads / Four of a Kind) היא יד של ארבעה קלפים זהים בערכם, למשל ארבע מלכות. זו היד השלישית בדירוג אחרי רויאל פלאש וסטרייט פלאש, והסיכוי לקבל אותה בטקסס הולדם הוא כ-0.17%.

מצב שבו יד חזקה מאוד נתקלת ביד חזקה עוד יותר — בלתי נמנע.

קולר (Cooler) הוא מצב שבו כמעט כל שחקן היה מפסיד את מלוא הסטאק — למשל פול האוס מול פול האוס גבוה יותר. בשונה מבאד ביט, בקולר אין טעות: זו פשוט שונות, ולכן חשוב לא לתת לו להוביל לטילט.

הימור בפלופ מצד שחקן שיזם את ההימור בפריפלופ.

C-Bet (Continuation Bet) הוא הימור שהמעלה בפריפלופ ("Preflop Aggressor") מבצע בפלופ, ללא קשר לשאלה אם הבורד עזר לו. זה מהלך סטנדרטי מאוד וממש חלק מהמשחק המודרני.

הקלף הגבוה הצידי — מכריע כשלשני שחקנים יש אותה יד עיקרית.

קיקר (Kicker) הוא הקלף הגבוה מחוץ ליד עצמה שמכריע במקרה של שוויון. אם לשני שחקנים זוג A זהה, זה שיש לו את הקלף הצידי הגבוה יותר מנצח.

2 הקלפים הפרטיים שכל שחקן מקבל בהתחלה.

קלפי הכיס (Hole Cards) הם 2 הקלפים הפרטיים שכל שחקן מקבל בטקסס הולדם. הם סגורים לחלוטין ורק אתה יודע אותם. מהם ומהבורד אתה בונה את חמשת הקלפים הטובים ביותר.

קנטה היא סטרייט (רצף): חמישה קלפים רצופים בערכם.

קנטה, שנכתבת גם קאנטה, היא שם ישראלי לסטרייט: חמישה קלפים רצופים בערכם, למשל 6-7-8-9-10. הקלפים אינם חייבים להיות מאותה סדרה; כשהם גם מאותה סדרה זו יד אחרת — סטרייט פלאש. בטקסס הולדם אס יכול להשלים A-2-3-4-5 או 10-J-Q-K-A, אך לא רצף שעובר דרך האס באמצע.

חלוקת הקלפים הנותרים פעמיים כדי להקטין שונות.

ראן איט טוויס (Run It Twice) הוא הסכם בין שחקנים שנכנסו אול־אין לחלק את הקלפים הנותרים פעמיים, כאשר כל "ריצה" מזכה בחצי מהפוט. האקוויטי הממוצע נשאר זהה, אך השונות קטנה משמעותית.

רכישת סטאק נוסף לאחר הפסד, בטורניר שמאפשר זאת.

ריביי (Rebuy) הוא אפשרות לרכוש סטאק חדש בטורניר לאחר שנפלטת או ירדת מתחת לסף מסוים, בתוך חלון זמן מוגדר. טורנירי ריביי מאופיינים במשחק אגרסיבי במיוחד בשלב הריביי.

הקלף הפתוח החמישי והאחרון — כל היד ידועה.

הריבר (The River) הוא הקלף החמישי והאחרון בבורד. אחרי הריבר יש סבב הימור אחרון ואז שואודאון (Showdown). בריבר אין יותר "אאוטים" — היד סופית.

העמלה שהאתר או הבית לוקח מכל פוט או טורניר.

רייק (Rake) הוא העמלה שהפלטפורמה גובה — לרוב אחוז קטן מכל פוט בקאש (עד תקרה) או fee לטורניר. ב־ClubGG הרייק בדרך כלל תחרותי מאוד יחסית לאתרים גדולים.

העלאה שנייה בסבב — רייז מול פתיחה של יריב.

3-Bet הוא רייז מחדש מול פתיחת יריב (הבליינד נחשב להימור הראשון, הפתיחה לשני). זהו כלי מרכזי בפוקר מודרני: הוא בונה פוט עם ידיים חזקות ומייצר Fold Equity עם ידיים בלוף שיש להן פוטנציאל שיפור.

שלב סוף היד — השחקנים שנשארו חושפים קלפים.

שואודאון (Showdown) הוא הרגע שבו כל השחקנים שנשארו אחרי סבב הריבר חושפים את קלפי הכיס. היד הגבוהה ביותר, לפי דירוג הידיים הסטנדרטי, זוכה בפוט.

השולחן האחרון בטורניר — שם נמצא רוב כסף הפרסים.

שולחן הגמר (Final Table) הוא השולחן האחרון בטורניר, בדרך כלל 8-9 שחקנים. פערי הפרסים בין המקומות גדולים מאוד, ולכן שיקולי ICM שולטים בהחלטות — לעיתים קיפול של יד חזקה הוא המהלך הרווחי ביותר.

התנודות הטבעיות בתוצאות פוקר — טוב וגם רע.

שונות (Variance) היא התנודתיות הסטטיסטית של תוצאות פוקר: אתה יכול להיות שחקן מרוויח לאורך זמן ועדיין להיות בהפסד למשך אלפי ידיים. ניהול Bankroll נכון קריטי כדי לצלוח שונות שלילית.

יחס האגרסיה של השחקן — כמה הוא מהמר/מעלה לעומת קאלל.

AF (Aggression Factor) הוא סטטיסטיקה של HUD שמחשב (Bets + Raises) / Calls. AF גבוה (מעל 3) = שחקן אגרסיבי; AF נמוך = פסיבי.

הפסד עם יד חזקה נגד יד שסטטיסטית הייתה אמורה להפסיד.

Bad Beat הוא הפסד של יד שהייתה פייבוריטית משמעותית. למשל: AA שמפסיד ל־72o על ריבר של סטרייט. זה חלק אינטגרלי מפוקר — לא סימן ששיחקת רע.

משחק שמנצל טעויות ספציפיות של היריב, במחיר סטייה מ־GTO.

משחק אקספלויאטיבי (Exploitative) הוא הפוך מ־GTO: זיהוי חולשות של יריב ספציפי ופעילות שמנצלת אותן, גם אם התדרים אינם "בשיווי משקל". ברוב שולחנות GGClub — אקספלויאטיבי מרוויח יותר מ־GTO טהור.

משחק "מושלם" מבחינה מתמטית — לא ניתן לניצול.

GTO (Game Theory Optimal) הוא גישה למשחק שבה השחקן פועל לפי שיווי משקל של נאש: מעורב את התדרים של פעולותיו כך שאף יריב לא יכול לנצל אותו. GTO הוא הבסיס, אבל במשחקים חיים כדאי גם לסטות מ־GTO כדי לנצל שחקנים חלשים.

מודל לחישוב ערך צ׳יפים במונחי $ בטורניר.

ICM (Independent Chip Model) הוא מודל מתמטי שמתרגם ערימת צ׳יפים בטורניר לערך כספי אמיתי לפי מבנה הפרסים. ICM מסביר למה בשולחן פיינל חסר לוודא הישרדות לפעמים חשוב יותר מלצבור צ׳יפים.

טורניר על מספר שולחנות עד ששחקן אחד נשאר עם כל הצ׳יפים.

MTT (Multi-Table Tournament) הוא טורניר ששחקנים ממשיכים לצאת ממנו עד שנשאר שחקן אחד עם כל הצ׳יפים. אלה הטורנירים ה"קלאסיים" — WSOP Main Event, GG Millions וכו׳.

אחוז הידיים שבהן שחקן פותח בהעלאה טרום פלופ.

PFR (Pre-Flop Raise) הוא אחוז הידיים שבהן שחקן פתח בהעלאה בפריפלופ. ההפרש בין VPIP ל־PFR מלמד כמה השחקן נכנס לפוטים ב־Cold Call מול העלאה טורף.

היחס בין הסטאק האפקטיבי לגודל הפוט על הפלופ.

SPR (Stack to Pot Ratio) הוא הסטאק האפקטיבי חלקי גודל הפוט בתחילת הפלופ. SPR נמוך (מתחת ל-3) מתאים למשחק אול־אין עם אוברפיירים וטופ פייר חזק; SPR גבוה (מעל 10) דורש זהירות ומשחק עם ידיים בעלות פוטנציאל (סטים, דרואים).

הפוזיציה הראשונה שפועלת אחרי הבליינדים — הקשה ביותר לפתוח בה.

UTG (Under The Gun) הוא השחקן שיושב מיד לאחר הביג בליינד. הוא פועל ראשון בסבב הפריפלופ ולכן חייב לפעול עיוור מול כל שאר השולחן. טווח הפתיחה של UTG חייב להיות הצר והחזק ביותר.

אחוז הידיים שבהן שחקן בחר להיכנס לפוט — מדד "רופפות".

VPIP (Voluntarily Put $ In Pot) הוא סטטיסטיקת HUD בסיסית: אחוז הידיים שבהן שחקן שם כסף בפוט מרצון (לא כבליינד). VPIP גבוה = שחקן רופף (Loose), נמוך = הדוק (Tight). טווח בריא ב־6-max: 20–28%.